בואו נדבר על זיכרונות משפחתיים. על סיפורי נוסטלגיה שמתעוררים במפגשים משפחתיים סביב השולחן ומסתיימים בוויכוחי גרסאות. "זה לא היה בדיוק ככה...", "אתה לא זוכר נכון...". כמעט בכל משפחה המתיישבת לספר את זיכרונותיה, מספר הגרסאות לאותם אירועים כמספר המספרים.
האם זו רק שאלה של זיכרון טוב? המאמצים שלנו לשכלול הזיכרון מבוסס על התפיסה שהמח הוא איבר גמיש ואימונו משפיע על ביצועיו. אך באופן מפתיע, מסתבר שגם זיכרון העבר נמצא בתהליך השתנות תמידי לאורך החיים.
הפסיכולוג אלפרד אדלר טען שההיזכרות באירועים המוקדמים שלנו בחיים אינה מבוססת על עובדות ביוגרפיות מדויקות. למעשה, כך הוא טוען, לכל אורך חיינו אנו מארגנים את זיכרונות העבר. אנו משמרים פחות או יותר אותם חומרים. אולם בתהליך מתמשך חוזרים ומעצבים אותם באופן שמשנה את המשמעות שלהם, ויותר מכל את הפרספקטיבות שלנו כלפיהם. לתפיסתו, כל זיכרון ילדות מכיל עיוותים, הדגשים סובייקטיביים והשמטות המתאימות לנטייה שלנו לבחור פרשנות מסוימת.
אדלר מבחין בין עברו של היחיד שהינו אוסף אירועים, לבין סיפור ההיסטוריה האישי שלו. הדגש הוא על המילה "סיפור". ובמילותיו של גבריאל גרסיה מרקס: "החיים אינם מה שחיינו אלא מה שאנו זוכרים, והאופן שבו אנו זוכרים אותם כדי לספרם."
כאשר אנו נחשפים לסרט או לספר דוקומנטריים אנו נוטים להתייחס לאירועים המתוארים בהם כאל אמת היסטורית. נעמי קפלניסקי המנוחה היתה הדוקומנטרית בהא הידיעה שיצרה את עמוד האש, את סדרת הכוזרים ועוד. לאורך העשייה המקצועית שלה הקפידה על היצמדות לעובדות. גם היא, בהתייחסותה לסרט הדוקומנטרי שהפיקה נכדתה על סיפור המשפחה המפתיע שלה, אמרה: "אוסף של סיפורים בונה את מה שאנו קוראים היסטוריה, וגם הסדרה / הסרט הדוקומנטריים הכי רציניים מבוססים על סיפורים."
הדבר נכון גם לגבי הזיכרונות שלנו. אמנם העובדות הדוקומנטריות מהוות את הבסיס המוצק, אך הן לא כל הסיפור. מתי נולדנו, התחתנו, עלינו לארץ, מה התרחש באותה עת בעולם, הם פרטים חשובים ביותר אולם לא מספרים את כל הסיפור. החוויות הרגשיות של המספרים, החלומות, האכזבות, הציפיות, הם שעושים את ההבדל בין תיעוד דוקומנטרי לבין סיפור משפחתי או אישי ואלה הם הסיפורים האמתיים.
תחשבו על זה בפעם הבאה כשתעלו זיכרונות משפחתיים. הזיכרון האישי של כל אחד מאתנו הינו יצירה המשקפת את החוויה הרגשית, נקודת המבט, הצורך הרגשי והפרשנות האישית באותה נקודת זמן בה אנו מספרים את הזיכרון. אוסף האירועים איננו בהכרח הסיפור האישי או לפחות לא כל הסיפור.
ההבנה הזאת היא שמובילה אותי כאשר אני ניגשת לכתוב את סיפורה של משפחה או של אדם, כפי שהם מספרים אותו. בניגוד להיסטוריון, תמיד אעדיף לחבור לחוויה הרגשית של המספר. ואם יש חילוקי דעות לגבי הגרסאות? אספר את כולן. כל הגרסאות נכונות. כל אחד והסיפור האישי שלו.
אם גם לכם חשוב לשמר את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, ספרו לנו אותם. אנחנו נפיק עבורכם את ספר המשפחה שלכם בדרך מרגשת, אישית ובלתי נשכחת.
נונה הופכים זכרונות לספרים.
לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:
יעל - 054.3101053
אמיר - 054.2693953
נונה. הופכים זכרונות לספרים
#סיפורחיים #ספרים #ספרמשפחה #היסטוריהמשפחתית #ביוגרפיה #אוטוביוגרפיה #ספרזיכרון #אילןיוחסין #עץמשפחה #מתנהמקורית #מתנהמרגשת #מורשת #משפחה #נונה #ספר
שתפו: