הסיפור סופר יותר מפעם אחת. בכל זאת אני אוהבת לספר אותו כל פעם מחדש. זה היה סיפור פשוט של זריקה בישבן שהובילה לרומן. עוד רומן אחד מרבים שצומח בין חייל לאחות בבית חולים. למען הדיוק והכבוד, לא סתם חייל, טייס.
הזמן: מבצע קדש - מלחמת סיני, שלהי שנת 1956
המקום: ביתן 40 בבית חולים תל השומר
המקרה: בנאלי. סתם ניתוח שקדים וזריקת אופטלגין לשיכוך כאבים
הדמויות הראשיות: אני תלמידה ירוקה בבית הספר לאחיות, הוא טייס חיל אוויר צעיר, תמיר, מלא גוף, בעל חוש הומור וייחוס שלא מזיק – בן דוד של המנתח. ברור שצריך לשים עין נוספת. בשעות ערב למחרת הניתוח ישבנו בחדר האחות ופטפטנו. ענין שבשגרה. מעבירים זמן. שיחה לא מחייבת. למחרת היה אמור להשתחרר ולהמשיך בחייו.
הטוויסט בעלילה: הזריקה הצמיחה אפסס בישבן שהצריך טיפול מיוחד של חבישה והחלפה. בשביל זה להגיע במיוחד מתל אביב לתל השומר? לא הלל. בצרוף מקרים גורלי התברר לו שאת הימים החופשיים שלי אני מעבירה בביתה של דודה יהודית ברחוב וורמייזה. הוא גר עם הוריו בשדרות עמנואל. לא בדיוק מעבר לפינה אבל במרחק הליכה. מה יותר נח מלבקש ממני לקפוץ אליו הביתה להחליף תחבושת במקום להיגרר לבית החולים? ההחלטה לא היתה בידיי. יש היררכיה בבית חולים והייתי צריכה לקבל את אישורה של האחות האחראית, אישור שפתח לי את דלת ביתו וסגור ליבו. התחיל פרק גדול ומפואר שקבע את מסלול חיי.
מאחורי כל עץ משפחה מסתתרים סיפורים מרתקים. אל תתנו להם להישכח. ספרו לנו אותם. אנחנו נפיק עבורכם את ספר המשפחה שלכם.
לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:
יעל - 054.3101053
אמיר - 054.2693953
נונה. הופכים זכרונות לספרים
שתפו: