לעולם לא אשכח את היום הזה. הוא חקוק בזיכרוני ובליבי בחדות ובבהירות. אותו בוקר יצא אבא מהבית לבוש בבגדיו הטובים. אותנו השאיר מאחור מוצפים ברגשות מעורבים ומצוידים בהוראות מדויקות לנקות, לסדר ולארגן את מעוננו הצנוע. בית ירושלמי טיפוסי.
שעתיים חלפו ומולנו עמדה אימנו החדשה. שערה החום אסוף ומהודק במסרקות שן. היא הביטה בי וחייכה אלי בחום. בישירות ילדותית חסרת עכבות שאלתי אותה: "למה את מחזיקה מטריה? הרי בכלל לא יורד גשם היום." "זו לא מטריה" השיבה לי עדיין מחייכת, "זוהי שמשיה". מה זה בכלל שמשיה שאלתי בלב. אף פעם לא ראיתי אשה עם מטריה בקיץ ולמה בכלל צריך אותה. היא הושיטה אלי יד ואמרה: "שמי מלכה, ואני שמחה מאד לפגוש אותך".
הייתי אז כמעט בת 5 ולמעשה לא זכיתי להכיר את אמי האמיתית. אמנו נפטרה מסיבוכי דלקת ריאות בהיותי תינוקת בת מספר חודשים והשאירה מאחוריה ארבעה יתומים. "אמנו החדשה" הייתה חברה בקהילה הבולגרית הציונית שייסדה את הישוב הר-טוב בדרך לירושלים בתחילת המאה העשרים. בחייה הקודמים, לפני שהצטרפה למשפחתנו, הייתה נשואה לבן הקהילה ונולדו להם שישה ילדים. כולם נפטרו בשנתם לפני שמלאו להם שנה. מבועתת מגורלה האכזר ביקשה להשתחרר מנישואיה ויצאה לחפש חיים אחרים. אז פגשה את אבא שהיה אלמן צעיר עם ארבעה יתומים. היא זכתה בילדים. אנחנו זכינו באמא חדשה ואהובה, אשר כשמה כן היתה - מלכה אמיתית!
את הסיפור הזה סיפרה לי אמי כשסבתא מלכה נפטרה. נזכרתי בו בימים אלה כשאמי נפטרה, וספר המשפחה שלנו עבר מיד ליד והציף זכרונות וגעגועים. הצעירים במשפחה קראו אותו לראשונה.
מאחורי כל עץ משפחה מסתתרים סיפורים מרתקים. אל תתנו להם להישכח. ספרו לנו אותם. אנחנו נפיק עבורכם את ספר המשפחה שלכם.
לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:
יעל - 054.3101053
אמיר - 054.2693953
או כתבו למייל
נונה הופכים זכרונות לספרים
שתפו: