טייס זה לא מקצוע


שגרת חיי המשיכה, מחזרים חדשים ניסו מזלם, אך הלב נשאר עם הלל. דודה יהודית הבחינה במצוקתי וחיפשה מילים להקל עלי את צער הפרידה: ״טייס זה לא מקצוע...״ אמרה לי "...אף פעם לא יהיה בבית... ״

מבחני כניסה אמפטיה, חום אנושי ובעיקר תקווה. לפעמים זה כל מה שצריך בשביל להחלים. במיוחד פצועי מלחמה. יצא לי לטפל בהם אחרי מבצע קדש. השתדלתי להיות שם בשבילם. אך יש מי שחיפשו משמעות מעבר למגע היד המנחם או החיוך. אחד מהם היה נתן. בחור גבוה שהגיע ישר משדה הקרב לאחר פגיעה קשה בחזה. לאחר הניתוח עבר למחלקה בה עבדתי. הוא לא התלונן על שום דבר. רק הניע את ידיו בלי הפסקה בתנועות מוזרות ובלתי ברורות. נגן כינור, סיפרה אמו. לא היה צריך להוסיף מילים. פגיעה בידיים היא הדבר הגרוע מכל עבורו. והוא בדק כל הזמן, נפנף ובדק. במהלך האשפוז נוצר קשר טוב ביני לבין משפחתו והתפתחה מערכת יחסים חמה. נתן המשיך לשמור על קשר. בשבילו כבר לא הייתי סתם אחות בית החולים. הוא קווה ליותר. אך ראשי וליבי היו אצל הלל. כששמע שנפרדתי מהלל התחיל לכתוב לי. בחנוכה הזמין אותי למסיבה בטכניון. יהודית הטילה וטו. הרי לא יעלה על הדעת לישון בביתו של בחור. דעתה נחה רק אחרי שאמו הוסיפה הבטחה בכתב ידה בשולי מכתבו כי אוכל להתגורר בחדר אחד עם אחותו. אחרי המסיבה ישבנו בגן האם, אך הגשם הניס אותנו להמשיך את הבילוי במטבח ביתו בשירי עם אמריקאיים בליווי נגינתו מופלאה של נתן בגיטרה. שבועיים לאחר מכן הופיע בתל אביב וזימן את עצמו לבקר אותי בדירתה של יהודית, התנהגות חריגה על פי הקוד של יהודית שלא אהבה אורחים מזדמנים. די היה בתעוזה שלו להשאיר את התיק בכניסה, להתפעל ולמשש את החפצים העתיקים שקישטו את הבית, בכדי להיפסל על ידה. הוא לא עבר את המבחן. האמת שגם בי לא נמצאה הַפְִּנִיוּת לקשר הזה ובמהרה הבין את מקומו אך המשיך לחפש את קרבתי. יום אחד הציע לי להתלוות אליו לביקור אצל חברו הטוב דני ברחוב שפינוזה. השתלשלות המקרים מכאן תפסה אותו בהפתעה גמורה והציתה את קנאתו. דני נדלק ולא נתן לי מנוח. יהודית ומשה חיבבו אותו מאד וקיוו שהקשר יתמסד. ילד טוב שתכנן ללכת לטכניון, מנומס, מכבד - בדיוק כל מה שיהודית האמינה שצריך להיות בגבר שלי. לא היה ספק שהיא העדיפה את דני. יהיו לך איתו חיים טובים, הבטיחה לי. האינטואיציות שלי אמרו לי להמשיך לחכות.

אחורי כל עץ משפחה מסתתרים סיפורים מרתקים. אל תתנו להם להישכח. ספרו לנו אותם. אנחנו נפיק עבורכם את ספר המשפחה שלכם.

לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:

יעל - 054.3101053

אמיר - 054.2693953

או כתבו למייל

נונה. הופכים זכרונות לספרים

חזרה לסיפורי חיים

לאתר של נונה

כתיבת ספר משפחה, כתיבת סיפור חיים, כתיבת ביוגרפיה, כתיבת ספר זכרונות


שתפו:

לפרטים או פגישה ללא התחייבות

Artboard 21 copy.png

אנחנו גם בפייסבוק

נונה, הופכים זכרונות לספרים

תל אביב, Israel