לזכור את האח שבקושי הספקתי להכיר


בדיוק לפני שש שנים, בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל אמא הלכה לעולמה. בכך נחתמו 66 שנים של שכול ושברון לב במהלכן לא הוציאה הגה מפיה על בנה שנפל במלחמת העצמאות. הנושא היה טאבו מוחלט בבית. אפילו את שמו לא הזכירה. על פי רישומי צה"ל, כנראה היתה אחרונת ההורים השכולים של חללי מלחמת העצמאות. יוסף אחי הבכור נפל בקרב מול הצבא המצרי בפלוג'ה. בקושי הספקנו להיות אחים. הייתי בן 10 כשנפרדנו. עם השנים הבנתי שהזיכרונות האישיים שלי ממנו נרקמו בעיקר מסיפורי המשפחה והחברים אותם שמעתי במהלך חיי, ומהתמונות המצהיבות שנשארו אחריו. אני שב ומביט בהן כל פעם מחדש, מנסה לדלות מהן עוד ועוד פרטים בתקווה למלא את החסך הבלתי נסבל.

אמא נולדה בלוצרן שבשוויץ. בעקבות נישואיה לאבא, עברו לגור בגרמניה. שם נולדו שני אחי הגדולים, יוסף ואלחנן. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 השכילה לראות את הנולד, המשפחה עזבה את גרמניה מבעוד מועד ושבה לשוויץ. לאחר לידתו של יעקב עלו לארץ. אני היחיד מבין הארבעה שנולד כבר בארץ. לפני פרוץ מלחמת העצמאות החליטה אמא לשוב לשוויץ על מנת לגדל שם את ילדיה. יוסף ואלחנן סרבו להצטרף אלינו. בעת הזאת – מקומי כאן, אמר יוסף, נשאר בארץ והתגייס להגנה. זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.

במהלך מלחמת העצמאות הצטרף לפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני, הידועה בשם ״פלוגת האלוקים״. בסוף 1948 נשלחה היחידה שלו להילחם בצבא המצרי שפלש לנגב. הקרב הידוע על "כיס פלוג'ה" היה קשה ועקוב מדם. 67 מחיילי הפלוגה הדתית נהרגו וביניהם אחי יוסף.

את הידיעה הכואבת על מותו קיבלנו בשוויץ. יוסף איננו. גם קבר לעלות אליו לא היה. החיילים המצרים קברו את הרוגי צה"ל בקבר אחים בפלוג'ה. רק כעבור שנה הוחזרו גופותיהם לישראל והובאו למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק בתל אביב. גופתו של יוסף היתה היחידה שזוהתה בוודאות ולכן נטמן בקבר יחיד.

אז שבנו לארץ. אך אמא לא פקדה את קיברו. לכך לא עמדו לה כוחותיה. שפתיה וליבה נחתמו לעד.

יוסף – הבחירה הגורלית

23.10.1929 בן טובה ודניאל, נולד בעיר ברסלאו, גרמניה.

1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עבר עם משפחתו ללוצרן, שוויץ.

1934 עלה לארץ עם משפחתו. התקבל לבית הספר היסודי בבני ברק, סיים את לימודיו בהצטיינות והמשיך ללמוד בישיבה "קול תורה" בירושלים.

1944 יצא לעבוד כחשמלאי והצטרף לבני עקיבא.

1947 אמו ושני אחיו הצעירים יעקב ואלי חוזרים לשוויץ. יוסף ואלחנן לא נענים לרצונה של אמם ונשארים בארץ. יוסף מצטרף להגנה. היה בין ראשוני המתגייסים שיצאו לעזרת ביריה שבגליל, כשהותקפה על ידי הבריטים, ונשאר שם זמן מה כדי לעזור בביסוס הנקודה הצעירה ובהתפתחותה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף לפלוגה הדתית בחטיבת אלכסנדרוני. יוסף לחם כרגם בקרבות תל ליטווינסקי, טנטורה ומבצע דני. השתתף בכיבוש עין עז'אל ואיגזים ופעל ליד קאקון וכפר יונה.

28.12.1948 ביום כ"ו בכסלו תש"ט, נר שני של חנוכה, יוסף נפל בקרב פלוג'ה.

שנה לאחר מכן גופתו של יוסף זוהתה בוודאות

8.12.1949 הועבר למנוחת עולמים בקבר יחיד בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק לצד 67 חבריו לנשק שגופותיהם לא זוהו ונקברו בקבר אחים.


אל תתנו להיסטוריה המשפחתית שלכם להיעלם

הגיע הזמן לכתוב את ספר המשפחה שלכם

בכל משפחה חבויים זיכרונות וסיפורים שמחכים לצאת לאור. שתפו אותנו ויחד נהפוך אותם לספר. ספר המשפחה שלכם.

נונה. הופכים זכרונות לספרים

לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:

יעל - 054.3101053

אמיר - 054.2693953

או כתבו למייל


חזרה לסיפורי חיים

לאתר של נונה

כתיבת ספר משפחה, כתיבת סיפור חיים, כתיבת ביוגרפיה, כתיבת ספר זכרונות


שתפו:

לפרטים או פגישה ללא התחייבות

Artboard 21 copy.png

אנחנו גם בפייסבוק

נונה, הופכים זכרונות לספרים

תל אביב, Israel