הבחור משמאל עם השפם – זה הנהג.
החיילת מאחור – זו הצפ"נית.
החייל מאחורי מכשיר הקשר (מ.ק. 190) – זה אני.
._ _ _ _ _ .. _ _ _ קו נקודה קו
אוקטובר 1956. נשלחתי לחזית סיני כקשר ברכב הפיקוד של אלוף פיקוד דרום, אז אל"מ אסף שמחוני. חייל צעיר ומהוסס בן 19 עם רעמת תלתלים שובבים שעושה את צעדיו הראשונים בדרכו החוצה מהבועה המשפחתית בבני ברק אל העולם הגדול החילוני. לא היה לי ספק בכלל שאתגייס לצבא. אפילו חיכיתי לזה. כשפרצה המלחמה הייתי כבר אלחוטן ראשי של הפיקוד. התקשורת בין יחידות הצבא התנהלה באמצעות רשת אלחוטית והשליטה בשפת המורס הייתה הכרחית, במיוחד בין יחידות השדה באזורי הלחימה המרוחקים. כקשר של רכב הפיקוד היה עלי לוודא תקשורת רציפה במשך כל ימי המבצע. מכשיר הקשר שלי לא דמם לרגע. וכשלא הצלחנו ליצר קשר קולי עברנו למורס. קווים ונקודות. נקודות וקווים. הראש שלי התמלא בהם ונראה לי שאפילו חלמתי במורס.
אחרי 8 ימי לחימה מול הצבא המצרי, ב 2 בנובמבר, המכשיר פלט:......המצרים נכנעים. תוך זמן קצר הוכן מסמך הסכם הכניעה, מפקד החטיבה דוד (דדו) אלעזר ואל"מ שמחוני קיבלו את פניו של גנרל דיג'ווי המושל הצבאי של רצועת עזה בצבא המצרי. למול עינינו, על מכסה מנוע הקומנדקר נחתם ההסכם. באותו רגע לא תפסתי שאני עד למעמד היסטורי. עד שהגיעו אלי התמונות האלה.
משמאל עם הגב אלינו – זה גנרל דיג'ווי המצרי, הראשון מימין – אני חושב שזה דדו, לידו – אל"מ שמחוני
לאחרונה בעקבות עבודות השורשים של הנכדים החלטנו לכתוב את ספר המשפחה. כל אחד מאיתנו לקח על עצמו לגולל את סיפורו האישי. בחרתי להתחיל מהבוידעם. ניערתי את האבק מארגזי התמונות, המכתבים והמסמכים ששמרתי כל השנים והתחלתי לנבור ולהיזכר. כשהגעתי לתמונות ההיסטוריות האלה שאלתי את עצמי. מי בעצם צילם אותן? מעניין מה קרה עם כל אחד מחברי למבצע סיני. איפה הם עכשיו? אבל חששתי אפילו להתחיל. לימים סיפרה לי בת זוגי: "הבוקר צלצל אליך מישהו שהציג עצמו כחבר מן העבר. הוא השאיר מס טלפון." ברור שצלצלתי חזרה. היי – הוא צהל בסחבקיות. זה אני שלמה. היינו יחד בפיקוד. אתה לא זוכר? זכרתי, בטח זכרתי. נשמתי לרווחה. נו...? שאלתי, אתה בקשר עם מישהו מהחבר'ה? רק עם אמנון, זה שרדף אחרינו כל הזמן עם המצלמה.... בטח גם לך יש את הצילום ההיסטורי. המעגל נסגר.
ולמי שתהה משמעות של ._ _ _ _ _ .. _ _ _היא המילה עזה.
אל תתנו להיסטוריה המשפחתית שלכם להיעלם
הגיע הזמן לכתוב את ספר המשפחה שלכם
בכל משפחה חבויים זיכרונות וסיפורים שמחכים לצאת לאור. שתפו אותנו ויחד נהפוך אותם לספר. ספר המשפחה שלכם.
נונה. הופכים זכרונות לספרים
לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:
יעל - 054.3101053
אמיר - 054.2693953
או כתבו למייל
שתפו: