ניסיתי למחוק את העבר. לא רציתי לזכור. אני כבר לא שייך למקום האכזרי ההוא. עכשיו אני כאן. כותב את חיי מהתחלה. אבל הוא לא מרפה. רודף אחרי. לבסוף מצא אותי. למען הדיוק – היא מצאה. שתיהן מצאו. על השניה בכלל לא ידעתי.
השנה 1965. המדור לחיפוש קרובים בקול ישראל היה הרשת החברתית היחידה בארץ. יוזמה של הסוכנות היהודית לסייע לפליטים למצוא את קרוביהם שנותקו בשואה. זה היה הסיכוי היחידי והכמעט דמיוני למצוא קצה של חוט. אחרי שנים שלא פספסתי אף תכנית הרמתי ידיים. ואז באחד הימים אחי מצלצל: מצאנו אותה. שתי מילים. זה כל מה שיכול היה להוציא מגרונו. אחותנו האבודה. היא בחיים. בדרך לארץ.
הגיע היום. כולם נרגשים לקראת המפגש ורק אני מתמהמה. עברו כל כך הרבה שנים אני אומר לסוניה, אשתי. עוד יום אחד. מה זה כבר משנה? ועוד איך שינה.
אחרי החיבוקים, הדמעות, ליטופים, בכי, ים של מילים המנסות לדחוס את השנים לדקות, היא לוחשת על אזני, שאף אחד לא ישמע. בעיקר לא סוניה. ליפא, היא אומרת, גם היא בחיים. לא שאלתי מי. שמחתי, כמובן. אבל בעיקר כאב לי. על שני הצעירים האופטימיים שתכננו עתיד ורוד. היא בחיים, אבל מה זה כבר משנה לי? אני עם החיים ההם הרי גמרתי. שינה גם שינה.
אתה נוסע לפולין, פסקה סוניה, אשתי. זה ירדוף אותך כל החיים. ואני לא מוכנה להמשיך את חיי לצד בעל רדוף. לא רחק היום ומצאתי את עצמי על מטוס בדרך לפולין השנואה. כבר מזמן הפנינו גב אחד לשניה. ניתקנו קשר. מה היה לי לחפש שם? שם מסתבר חיכו לי שתיים. אחת שכבר לא זיהיתי והשנייה שעדיין לא היכרתי. בת. במרחק 3,000 ק"מ ו 25 שנים נמצאה לי בת חדשה. ואני לא ידעתי.
ומה עם סוניה, אתם שואלים? לה לא היו ספקות. היא אימצה את שתיהן בחום. ליפא, היא אמרה, אנחנו עם הסבל גמרנו. מעכשיו רק לשמוח.
בכל משפחה מסתתרים סיפורים מרתקים. אם גם לכם חשוב לשמר את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, ספרו לנו אותם. אנחנו נפיק עבורכם את ספר המשפחה שלכם בדרך מרגשת, אישית ובלתי נשכחת.
נונה הופכים זכרונות לספרים.
לקביעת פגישה לא מחייבת התקשרו אלינו:
יעל - 054.3101053
אמיר - 054.2693953
נונה. הופכים זכרונות לספרים
#סיפורחיים #ספרים #ספרמשפחה #היסטוריהמשפחתית #ביוגרפיה #אוטוביוגרפיה #ספרזיכרון #אילןיוחסין #עץמשפחה #מתנהמקורית #מתנהמרגשת #מורשת #משפחה #נונה #ספר
שתפו: